ואלה שמות

"ואלה שמות"

סרן זאב גבע ז"ל

נפל ב- 23/9/84 במלחמת שלום הגליל.

משפחתו של זאב גבע , רעייתו גילה ושני ילדיו, ניצן ויולית המשיכו להתגורר ביישוב, גילה נישאה, נולדו לה שני ילדים ובעלה, ששם משפחתו מלצר, מכבד את זיכרו של זאב ז"ל –והשם גבע- מונצח ומלווה את המשפחה כולה. משפחתו תרמה להקמת הספרייה העירונית, זאב גבע ז"ל , היה אדם כישרוני ומוערך, שירת בשירותי הביטחון, הוא נרצח במארב בעת מילוי תפקידו.

רב"ט מנדל מלמד ז"ל

נפל ב- 9/4/85 בעת שירות המילואים שלו במלחמת שלום הגליל,בפיצוץ תופת ליד ג'זין בלבנון. מחבלת מתאבדת פוצצה עצמה והרגה אותו, הוא היה החלל האחרון של המלחמה.

מנדל הגיע ליישוב עם משפחתו, ל"בית חלומותיו", הוא ורעייתו קנו דשא ורצו לשתול בגינת הבית, הוא לא הספיק...לאחר שנפל, הגיעו חבריו לשתול את הדשא בגינה...זמן קצר לאחר נפילתו עזבה משפחתו את היישוב. מנדל היה איש משפחה מסור ואוהב, מוסיקאי ובעל ידי זהב.

סגן שגיא ברקוביץ' ז"ל וסמ"ר שחר קיסוס ז"ל

נפלו באסון המסוקים, ב-4/2/97 .

הצעירים נפלאים, שגיא השיריונר ושחר הגולנצ'יק, הם שניים מבין שבעים ושלושה בנים יקרים, שניספו באסון המסוקים. שני צעירים נפלאים אלה, עברו להתגורר באלפי מנשה, גדלו והתחנכו ביישוב ולמדו באותו תיכון, "גלילי" בכ"ס.

הגורל המר הפגיש אותם בפעם האחרונה באסון המסוקים, כשחייהם נקטעו באיבם.

שחר ז"ל- הגיע ליישוב כשהיה בן עשר . חובב טבע מושבע וחלם להיות מדריך טיולים.שחר היה אהוב על חבריו,חייכן ובעל חוש הומור.

שחר אהב אתגרים, גלש ממצוקים,צלל בחופי הארץ ובמקומות שונים בעולם וצילם בכל מקום. חייו לא היו קלים, הוא איבד את אימו הדסה ז"ל, כשהיה נער צעיר וסייע לאביו לגדל את אחיו ואחותו. לימים נישא האב לרונית, נולד לו אח חמוד אותו אהב וטיפח. שחר היה בחור בעל קסם אישי רב, כישרוני ואהוב על כל הסובבים אותו. אביו של שחר, משה, הוא פסל וצייר, שעיצב את האנדרטה שהוקמה לזיכרו ולזכר שגיא במצפה הנוף(הנקרא-מצפה הבנים - השניים").

שגיא ז"ל- היה בחור רגיש וחברותי , הוא אהב בעלי חיים, היה חובב מוסיקה וספורטאי מצטיין, הוא גילה רגישות לאסתטיקה וחלם להיות אדריכל. שגיא אהב לטייל עם חבריו והטיול האחרון שלו היה להר שגיא...חבריו הביאו להוריו את התמונות שפיתחו לאחר מותו. שגיא נאבק כדי להתגייס לחיל השיריון,לאחר מאמצים רבים הוא הגשים את חלומו –להיות כמו אביו, השיריונר, שלחם ונפצע.שגיא היה קצין מוערך ואהוב. תנועת הצופים מקיימת צעדות ופעילות צופית לזיכרו, בה היה פעיל כחניך וכמדריך שנים רבות.

סמ"ר רז אבר ז"ל

נהרג ב-25/6/97 בתאונה קשה, בדרכו מלבנון הביתה.

הוא היה צלם צבאי בצנחנים,צעיר מלא שמחת חיים ואנרגיה, שופע קסם אישי.רז היה רוכב אופניים מעולה, מהטובים בארץ,הוא הטביע את חותמו על ענף זה,מנהיג טבעי בקבוצתו , בעל כריזמה וחן, ארבע שנים היה חבר בנבחרת ישראל,השתתף בטורים ומרוצים בארץ ובאירופה, השיג תוצאות מעולות והביא שלל גביעים. הוריו של רז מנציחים את זיכרו במרוצים שהם מארגנים ביישוב ובערבי הצדעה לספורטאים ותורמים לעידוד ספורטאים צעירים.

רס"ל ניר פישר ז"ל

נפל בפעילות מבצעית בשומרון בעת שירות המילואים שלו, ב4/2/2003 בן עשרים וחמש היה בנופלו,הוא החזיק מנעוריו בכרטיס אד"י- ואבריו נתרמו, להצלת חייהם של שבעה אנשים. נדיבות וטוב לב, חיוך מקסים וחוש הומור מיוחד, היו ממאפייני אישיותו, ניר היה בן נפלא וחבר נאמן, אהבתו הגדולה הייתה לטבע ולטיפול בבעלי חיים. הוא החל להגשים את חלומו ולמד רפואה אלטרנטיבית, חי עם חברתו ותכנן להינשא. ניר היה שיריונר כמו אביו, הוא נאבק כדי להגיע לחיל והיה גאה להיות דור המשך...ליישוב הגיע לכיתה א', הוא ואחותו ליאת, הגדולה ממנו בשנה היו קרובים מאד. הוריו תרמו לבי"ס צופה שרון שני מחשבים והורה בביה"ס עיצב פינת עבודה לתלמידים.

עופרה וטל מוזס ז"ל

אם ובנה בן החמש שנרצחו בדרך ליישוב, מול חבל'ה, בערב פסח 1987.

מחבל השליך בקבוק תבערה על רכב המשפחה, האם בת ה-34 שהייתה הרה, נהרגה במקום והבן, טל, בן החמש, נאבק על חייו, כשהוא מכוסה בכל חלקי גופו בכוויות קשות, טל נפטר לאחר כשלושה חודשים. הבת, עדי,הבן ניר,האב אייבי וחבר של ניר-ניכוו קשות ונותרו מצולקים לכל חייהם. עופרה ז"ל עבדה שנים רבות במתנ"ס בראש העין והייתה אישה מקסימה , נעימה ויפת תואר.

לזיכרה ולזכר בנה הוקם פסל ברונזה בשם: "אימא, הכניסיני תחת כנפך", שיצרה הפסלת שוש חפץ, הוא צופה למערב ברחוב גלבוע, מעל הפארק.

גבעת טל נקראה על שמו של טל הקטן.

אלברט ג'רסי ז"ל

ניספה בפיגוע בדרך ליישוב ב 8/2/1989 .

אלברט ג'רסי ז"ל היה נהג מונית ששב ממילואים, הוא נהרג בריכבו, שנפגע מבקבוק תבערה, הוא נלכד בתוכו ונשרף למוות. בן 39 היה במותו, הותיר אחריו רעייה ושלושה ילדים.

רותי שועאי ז"ל

נרצחה ב-12/9/2001 בפיגוע ירי בכביש המוביל ליישוב. בת 46 הייתה במותה.

היא הותירה אחריה בעל ושני בנים, אלרן ואייל, אח, גיסה וארבעה אחיינים, המתגוררים ביישוב. המשפחה הייתה תמיד בראש מעייניה, היא אהבה מאד לפנק את משפחתה והייתה אם מסורה ואוהבת.

אלי וסרמן ז"ל

נרצח ביום שישי ה-25/4/08 , בן 51 היה בהירצחו. הוא נרצח בפיגוע באזור התעשייה ב"ניצני שלום", ליד ניצני עוז.

אלי נרצח בשעת בוקר מוקדמת כשמחבל ירה בו ובקצין הביטחון שעמד לידו מטווח קצר. אלי היה איש טוב ונדיב, הוא אהב לארח חברים ומשפחה וניחן בחוש הומור שנון ומיוחד.

תמיד דאג לעובדים הפלשתינאים והיה מנהל עבודה מוערך באחד המפעלים באזור.

הותיר אחריו רעייה, חיה, ושני ילדים, אחיעד ומיכל.